The Prohibition of Defamation Amendment (Israel)

Tamar Gidron and Uri Volovelsky, both of the College of Management (Israel), are publishing (Prohibition of Defamation (Amendment – Defamation of IDF Soldiers) Bill, 5773 – 2013: Superfluous, Harmful and Misses the Mark) in Hukim–Journal of Legislation. Here is the abstract.

חוק איסור לשון הרע הפך בשנים האחרונות לזירת התגוששות רווית אמוציות בה מתכתשים

  אינטרסים מגוונים – אישיים, פוליטיים, מוסריים, תרבותיים וגם כלכליים. השיח בנושא זה, בין בתי המשפט בין בית המחוקקים, בין המחוקקים לבין עצמם ובין כל אלו לציבור הרחב משקף קוטביות יוצאת דופן ורווית יצרים. העיתונות הכתובה והמשודרת, האקדמיה וגם “אנשים מהישוב”, כותבי המכתבים למערכת העיתונים, בלוגרים וטוקבקיסטים עוסקים כולם בשאלה: מתי ועד כמה צריך להגן על כבודו ושמו הטוב של האדם מחד, ומהו המחיר שיש לשלם תמורת הגנה זו בוויתור על חופש הביטוי, חופש העיתונות, חופש המידע ואינטרסים נוספים אחרים, אשר חשיבותם מקובלת על הכול, מי יותר ומי פחות, מאידך.

כך, ההצעות להטיל אחריות על בעלי אתרים ברשת המפרסמים תכנים פוגעניים, להקים קרן שתסייע במימוש זכות הציבור לדעת, למנוע שימוש לרעה בהליך השיפוטי, לחשוף שמות מפרסמים אנונימיים ברשת, להכיר בהגנת “אמת לשעתה” למפרסם לשון הרע, להגדיל את תקרת הפיצויים ללא הוכחת נזק  להוסיף עילת תביעה ברשלנות, לחייב בקבלת תגובת הניזוק בטרם הפרסום, להרחיב חובת עדכון בנוגע לפרסומים קודמים,  להטיל פיצוי עונשי על פרסום לשון הרע תוך ניצול מרות, עמדו כולן במרכזם של דיונים ציבוריים לוהטים הן בבית המחוקקים עצמו והן מחוצה לו.

גם הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון- לשון הרע על חיילי צה”ל), הנמצאת כיום בשלבי הכנה  לקריאה ראשונה, גררה, כצפוי, תגובות סוערות, ועוררה דיון מחודש בשאלת ערכי היסוד של החברה הישראלית וההיררכיה הראויה ביניהם.

בהערת חקיקה זו ברצוננו לדון, על קצה המזלג, ברקע להצעת החוק, בהסדר המוצע בה ובביקורת עליה, כשמטרתנו הינה לעורר דיון מעמיק ורב היבטים ככל שניתן, כפי שנושא חשוב זה ראוי לו. מהלך הערת החקיקה יהיה כדלקמן: בחלק הראשון של הערת חקיקה זו נסקור את הדין הקיים ואת האופן בו פרשה הפסיקה את ההסדר החקיקתי בנדון – סקירה זו תבהיר את הרקע והמניעים שהולידו את הצעת החוק; בחלקה השני נסקור בקצרה את הרציונל של הצעת החוק וההסדר המוצע בה; בחלק השלישי נמנה את הבעיות הנובעות מההסדר המוצע בהצעת החוק; לבסוף וכהמשך ישיר לדיון בבעיות, נמליץ לזנוח את ההסדר הפשטני שאימצו יוזמי ההצעה ולהתמודד עם הקשיים – שהם תולדת המצב הקיים, ושביטוי להם ניתן למצוא בפסק  דין הקונטרוברסלי בעניין ג’נין ג’נין – באמצעים אחרים.

In recent years the Prohibition of Defamation Law has turned into an arena of passionate conflict, in which diverse personal, political, ethical, social and political interests clash. The dialogue on this issue, between the courts and the legislature, between legislators inter se, and between all the former and the general public, reflects extraordinary polarity and driving forces. The written and the electronic press, academe as well as “ordinary people” who write letters to newspaper editors, bloggers and talkbackers all deal with the question: when and to what extent should the dignity and good name of another person be protected, and what price should be paid for this protection in terms of waiving freedom of expression, freedom of the press, freedom of information or other interests, the importance of which are commonly recognized, albeit some more strongly than others.
Thus, proposals to impose liability on website owners who publish injurious content, to create a fund which will help realize the public’s right to know, to prevent improper use of judicial process, to expose the names of anonymous publishers on the web, to recognize the defence of “momentary truth” asserted by the publisher of defamation, to raise the compensation ceiling where there is no proof of damage and to add a cause of action for negligence, to mandate receipt of the injured party’s response prior to publication, to expand the duty to give updates regarding previous publications, to impose punitive compensation on the publication of defamation while exploiting one’s authority, have all found themselves at the center of fiery public debate both in the legislature itself and outside it.
Likewise, the Prohibition of Defamation (Amendment – Defamation of IDF Soldiers) Bill, which is currently being prepared for a First Reading, has drawn, as might be expected, stormy responses and ignited renewed debate on the issue of the fundamental values of Israeli society and their proper hierarchy.
In this legislative note we wish to discuss, in a nutshell, the background to the bill, the arrangement proposed therein and the criticism voiced in relation to it, where our objective is to spark the in-depth and multifaceted debate deserved by this important subject.
The methodology of this legislative note will be as follows: in the first part of this legislative note we shall review the existing law and the manner in which the case law has interpreted the relevant legislative arrangement – this review will clarify the background and motives underpinning the bill; in the second part we shall briefly review the rationale of the bill and arrangement it proposes; in the third part we shall list the problems ensuing from the arrangement proposed by the bill; and finally and as a direct extension of the discussion of problems, we shall recommend abandoning the simplistic arrangement adopted by the proponents of the bill and instead contending with the problems which are the outcome of the prevailing situation, and which are reflected in the controversial decision rendered in the Jenin-Jenin case – through other measures.

Please note: The downloadable document is in Hebrew.